איך מתחילים פעילות טיוב מאגרי מידע בארגוני שוק ההון?

התקנות החדשות לפיהן יש לבצע טיוב נתונים לעמיתים בחברות העוסקות בשוק ההון, קיימות כבר מספר שנים. להלן סקירה קצרה המסבירה כיצד מבוצעת הפעילות לטיוב מאגר מידע עסקי בארגון בתחום זה.

טיוב מאגרי מידע בארגוני שוק ההון (תמונה: alexisdc)

עריכת סקר פערים – בשלב ראשוני זה המטרה היא לדעת מה חסר לארגון על העמית, אם הכתובת שלו קיימת במערכת, אם התנועות הפיננסיות שביצע מתועדות ועוד. שאלה נוספת שיש לשאול: כל המסמכים שקשורים אליו והתנועות שביצע נמצאות במערכת אחת או בכמה מערכות שונות? האידאל הוא לראות את כל התמונה יחד במערכת אחת, דבר המאפיין את עידן ה-Big Data.

בניית מודל מיפוי – מודל זה ידרג את הפערים הקיימים, אלו שחשוב יותר לטפל בהם ואלו שחשוב פחות לטפל בהם. קביעת הפערים החשובים יותר תיקבע בין היתר על פי סדר העדיפויות של הארגון.

הכנת תכנית עבודה – ראשית, יש צורך לבחון את הכלי/ם שבהם נמצא המידע, כיצד אלו מתפקדים ואם ישנם כשלים כלשהם במערכות אלה. ישנן מערכות מידע ישנות שנבנו באופן של ‘טלאי על טלאי’ עם מערכות Business intelligence מתוחכמות, כך שהשילוב עלול לפגוע בחלק מהנתונים. למשל: פגיעה בתנועות כספיות. לכן, יש לבדוק שהכלי שבו מצוי המידע לא מייצר שגיאות. שנית, יש לסדר מאגר מידע עסקי קיים ולשמור אותו. למשל, לאסוף מידע הנוגע לעמית, לסרוק מסמכים רלוונטיים ועוד. שלישית, יש לאמת את נתוני העמיתים. כדי לעשות זאת יש לפנות לחברה בעלת התמחות בטיוב מאגרי מידע. חברה זו מחזיקה ברישיון את נתוני האוכלוסייה וניתן לאמת באמצעותה את מאגרי המידע. מדובר במהלך חיוני ובסיסי מאוד בביצוע טיוב מידע. בהמשך למהלך זה, מאגר המידע העסקי מועשר בפרטים נוספים, כמו טלפון סלולרי.

תיעוד כל הפעילות – יש לסכם את הנושאים שנדונו, התקדמות תכנית העבודה, עמידה בלוח הזמנים, תיעוד תהליך טיוב מידע באופן כולל וכו’.

חשיבותו של פרויקט טיוב מאגרי מידע גדולה מאוד – ומי שאחראי עליו הוא הדירקטוריון של הגוף המוסדי. הוא יאשר את פרויקט טיוב הנתונים, יערוך דיון בנושא אחת לשישה חודשים לפחות, יקבל עדכון בנוגע לטיוב מידע שבוצע וכו’.