כל חברה, ועל אחת כמה וכמה חברה גדולה, זקוקה לאינספור משאבים על מנת שתוכל להתנהל בצורה אידיאלית לאורך זמן. עם כל הכבוד למקצועיות של אנשיה, למאמצי השיווק ולפרמטרים אחרים, ברור שהחברה אינה יכולה שלא להתבסס על מידע – המשאב המרכזי שלה. כדי להבטיח שהמידע יהיה עדכני, מדויק ורלוונטי, נדרש מאנשי החברה (או מגורמים חיצוניים) לבצע תהליך של טיוב נתונים, הידוע גם בתור טיוב מידע.
טיוב נתונים הוא הליך המיועד לשפר את איכותם של הנתונים אשר מרכיבים את גוף הנתונים של החברה. אלו הן פעולות שונות שאמורות לאתר את המידע שאינו שלם, מדויק או נכון ולתקן אותו, כך שבסופו של יום יינתן מאגר מידע עסקי שבו המידע הוא ללא רבב. כיום יש אמצעים טכנולוגיים מגוונים שמסייעים בביצוע התהליך, אם כי ברור שהגורם האנושי משחק תפקיד בהגדרת המידע שצריך להשיג לבניית מאגר מידע עסקי ובאופן האיסוף שלו.
לא חסרות דוגמאות שמראות כיצד עסק שאינו מבצע טיוב מידע מוקפד עלול להיפגע ולהינזק קשות, גם מבחינה כלכלית. כאשר המידע הנוגע לפרטי יצירת הקשר של לקוחות העסק אינו רלוונטי הוא לא יוכל לתקשר איתם, ומכאן שהוא עלול לא ליידע אותם על שינויים בעסק או אפילו להינזק כלכלית (חוסר יכולת ליצור קשר עם לקוחות שיש להם חוב, לדוגמא). גם בהתנהלות הפנים ארגונית טיוב מידע מקבל חשיבות מכרעת: טעות הקלדה “בסיסית” במסגרתה נרשם עובד בתור נקבה, או להיפך, עלולה להביא לכך שהזכויות הסוציאליות הניתנות לעובד יהיו שונות בתכלית ולא יתאימו למאפיינים שלו.
עסקים רבים רוצים לדעת מהו המועד האידיאלי לביצוע טיוב נתונים ובניית מאגר מידע עסקי מדויק. התשובה הברורה היא שאין כאן נוסחת פלא, כשלא מעט משתנים עשויים להגדיר את הצורך בטיוב שכזה (גודלו של העסק, למשל): יש עסקים שמבצעים את הטיוב אחת לשנה, אך רבים אחרים שעושים זאת בתדירות גבוהה אפילו יותר.
כאשר המדובר הוא בעסק שעובר למאגרי מידע שונים או מתקדמים יותר, זוהי הזדמנות מצוינת עבור אנשיו לעצור ולבדוק את מהימנות המידע שאמור להיות מועבר למאגר החדש.